האם דרוש עוד חתול כתום נוסף חוץ מדדי?

הארץ, 5.12.2025

הודעת דוברות המשרד להגנת הסביבה תפסה אותי השבוע ביום סוער רגשית. באופן סימבולי, בדיוק ביום בו המשרד להגנת הסביבה הכריז על שינוי גדול  "שיוביל את מהפיכת הפסולת באמצעות התיקון לחוק האריזות שיוצא לדרך פתיחת שוק האריזות לתחרות" אנחנו, תושבי מושב בשרון, קיבלנו הודעה הפוכה לגמרי על כך שאופן פינוי פסולת האריזות משתנה בפעם השלישית בשנים האחרונות.

הודעת המשרד מדגישה בהמשך בצדק רב את הצורך בשיפור השירות לאזרחים, והנגשת התשתיות כך ששיעור האריזות הנאספות ממשקי הבית יגדל  ל50% מכמות האריזות המיוצרת במגזר הביתי. אז איך רותמים  את הציבור לשינוי התנהגותי ארוך-טווח? כמי שחיה את השטח לא מעט שנים אני בטוחה שעל מנת להשיג שינוי התנהגותי אפקטיבי לזמן ארוך דרוש הרבה יותר מחוקים ותקציבים. מחקר הדוקטורט שלי באוניברסיטת חיפה בהנחיית פרופ’ אופירה אילון וד״ר ציפי עשת, שבדק התערבויות התנהגותיות שונות על משקי בית באמצעות דגימות פסולת הוכיח ששינוי התנהגות אפקטיבי דורש ליווי מתמשך של הרשות המקומית, ולא “קמפיין” חד־פעמי. חושבים שקמפיינים של חתול כתום או חיה חמודה אחרת יחוללו נס? ממש לא.

ההתערבות האפקטיבית ביותר שנמצאה הייתה כצפוי הסברה אישית בבית וחזרה קבועה על ההסברה לאורך שלוש שנים. כלי נוסף ששיפר באופן מובהק את איכות ההפרדה למשפחות שכבר "הצטרפו למשחק" היה הודעת טקסט קצרה, שבספרות המקצועית נקראת הֵינד (ובאנגלית nudge) ונועדה לשקף את שיעור ההפרדה למִחזור בשכונה ולהתייחס לטעויות ושאלות נפוצות. כמו כן מצאנו שגם הסברה מצוינת אינה עובדת ללא תשתיות נגישות ושירות אמין.

מודל הסברה ראוי המשולב בתשתיות נגישות ושירות טוב מבטא מסר של מאמץ משותף: גם האזרחים וגם המערכת מתאמצים. הצורך בשיח פתוח ואמון הדדי בין רשויות לאזרחים אינו חדש. אם כך, איך ניתן להסביר את הנתון שפורסם השנה מתוך סקר הפסולת הארצי, לפיו רק ששה אחוזים מהפסולת המיוצרת בפחים הכתומים נאספת למחזור שתים עשרה שנים מתחילת יישום חוק האריזות?

אולי בניתוח סאגת הפרדת אריזות במושב בו אני מתגוררת נגלה קצה של תשובה. בהתחלה הוצבו מכלי ענק ברחובות במקומות לא מתאימים. לאחר מחאות הועתקו למרכז מחזור יישובי שחייב את התושבים המפרידים להסיע פסולות למִחזורִ לקצה המושב. היענות נמוכה ולחץ תושבים שרוצים להפריד פסולת הובילו לפני כשנתיים להשקת "פיילוט" שסחף את המושב: חלוקה של שקיות כתומות המיועדות לפסולת אריזות, ונאספות אחת לשבוע מפתח הבית. השירות היה אמין, ונראה היה שכולם מרוצים.

במשך שנתיים הקפידו התושבים להפקיד אריזות לשקיות והשירות היה מצויין

אלא, שכאמור, בתזמון מושלם עם הודעת המשרד על ה"מהפיכה" בשוק האריזות, היגיעה לווצאפ היישובי הודעה לפיה: "בתום בחינת הנתונים והעלויות הוחלט על הפסקת פיילוט השקיות הכתומות. האיסוף ימשיך באמצעות מרכז המחזור היישובי". ההודעה גררה אכזבה גדולה והבעות תסכול של תושבים שהודו ש"עלו על גל המחזור" ועכשיו לא יוכלו להמשיך. אחרים תהו: איך ייתכן שהפיילוט נכשל? מה היו מדדי ההצלחה? האם יש נתונים? מה בדיוק לא עבד? אולי יכולנו לשפר? איני יכולה שלא לתהות כיצד ניתן לצפות שהפרדת אריזות תמשיך להתקיים כאשר "משגעים" תושבים, מתנהלים בחוסר שקיפות, ומבטאים כלפיהם מסר: “תודה על ההשתתפות, עכשיו תיסעו שוב עם השקיות בתא המטען למרכז המחזור"? הרי כך בוודאות מאבדים מוטיבציה ואמון ברשויות.

הודעה לקונית קצרה וקרה סתמה את הגולל על מאמצי התושבים

מדובר בשרשרת של טעויות גורפות במגוון ישובים בארץ. אם מפרסמים לנו שפסולת אריזות תופסת מחצית מנפח האשפה, אבל בשטח אין נפח אצירה "כתום" זמין למחצית מהפסולת, ואין שירות פינוי שהולם את העובדה שזהו הזרם הנפחי ביותר אז ברור  שמראש מכוונים אותנו ליעדי מחזור נמוכים. בעיה נוספת היא כללי ההפרדה מבלבלים שדורשים הסברה מהודקת. כוס חד פעמית ממותגת תושלך לפח כתום בעוד כוסות חד פעמיות "פשוטות" מפיקניק משפחתי מיועדות לפח ירוק. צנצנת זכוכית לפח סגול, בקבוק בירה ריק מזכוכית חוזר לסופרמרקט, וכוס זכוכית מנופצת דווקא לפח הירוק. אם המערכת עצמה לא מצליחה לספר סיפור, אז איך מצפים מהציבור לזכור אותו? הבלבול הזה הוא אחת הסיבות לכך שרשויות רבות אינן חוסכות בעלויות ואף משלמות קנסות על הפרדה שאינה איכותית.

ניתוח נוסף שהוצג במחקר מצא כי תקציב שיופנה לטובת פעולות הסברה אפקטיביות ומותאמות לקהל היעד יחזיר תועלת כלכלית גבוהה פי שלושה כלומר, שינוי התנהגותי משתלם גם סביבתית וגם כלכלית.  

לסיכום, יעדי המשרד הם נכונים וחשובים אבל כדי להשיג אותם דרושים התמדה ולמידה רציפה מהניסיון שמצטבר בשטח על ידי הרשויות המקומיות, תאגידי המחזור, וגם מהאקדמיה שהעשירה את הידע הקיים במגוון מחקרים יישומיים בשנים האחרונות. עם הכרזת המשרד על היעדים החדשים נוצרת הזדמנות חדשה. זה הזמן לקבץ את כל הגופים הללו לאיגום הידע והניסיון וליישם את המשפט "סוף אשפה במחשבה תחילה".

לקריאת הכתבה באתר "הארץ"

תושבים מתוסכלים מביעים רגשות בקבוצות הווצאפ