"בין האישי לחברתי" – היענות משקי בית להפרדת פסולת – על האפקטיביות של הסברה ישירה לעומת משוב חברתי

"אקולוגיה וסביבה", כתב עת למדע ומדיניות סביבה, ינואר 2021.

המאמר מתעד ניסוי שדה שבוצע לבדיקת התערבות התנהגותית אפקטיבית להשגת התנהגות הפרדת פסולת במשקי בית, הניתנת ליישום ברשויות מקומיות. הניסוי התבצע בבניינים רב-קומות בסביבה עירונית המאופיינת בבנייה רוויה, והסתמך לראשונה, על דגימות פסולת מ- 300 משקי בית ב"זמן אמת" ולא על שאלוני הערכה עצמית. משקי הבית שהשתתפו במחקר חולקו ל-3 קבוצות השונות באופן בו נמסרו להן מידע והנחיות על הפרדת פסולת אריזות למיחזור.

המתודולוגיה שפותחה בניסוי זה מדדה את היענות משקי הבית ואפיינה את איכות ההפרדה, הדיוק וההתמדה בהתנהגות. ההתערבויות שנבדקו היו הסברה באמצעות ערכת הסברה שהונחה בפתח הדירה, הסברה ישירה באמצעות נציג הסברה עירוני, והוספת משוב ומסר טקסטואלי שנשלח כהודעה למכשירי הטלפון.

מהי ההתערבות המשפיעה ביותר על התנהגות הפרדת פסולת?

מבוא

סוגיית מיון הפסולת במשקי בית מעוררת בארץ ובעולם עניין רב. מיון הפסולת לרכיביה הינו פעולה הנדרשת כהכנה למיחזור או הפקת אנרגיה. המיון יכול להתבצע במקטע העירוני או במקטע החוץ-עירוני של הטיפול בפסולת. הטיפול בפסולת הנוצרת במגזר הביתי ובמגזר העסקי היא באחריות הרשות המקומית עד הבאתה לתחנה הבאה בשרשרת הטיפול.

הצלחה במהלך של הפרדת פסולת במקור מתקיימת בתוך ה"מקטע העירוני" של הטיפול בפסולת ועל כן, מחייבת שיתוף פעולה ודיאלוג חיובי ויעיל בין הציבור ובין הרשות המקומית ^(1,16). בישראל התקיימו בעשור האחרון מספר מהלכים לקידום הפרדה במקור. דו"ח מבקר המדינה⁽²⁾ שבדק את המהלך להפרדת הזרם ה"רטוב" מנה את הכשלים בתקשורת עם הציבור כמרכזיים לתכנון מהלכים דומים בעתיד.

בהשקת מהלך הפרדה במקור, נדרשת הרשות המקומית להטמעת שינויים תפעוליים המחייבים תכנון ארוך טווח. מקבלי החלטות ברשויות שואפים שהפעולות ההסברתיות יהיו ישימות, מהירות השפעה, ואפקטיביות לאורך זמן באופן שיניבו ערך כלכלי, סביבתי וחברתי.

התנהגויות פרו-סביבתיות, ובתוכן, הפרדת פסולת החלו להיחקר החל מסוף שנות ה-70 ^(4,5) והתפתחו ממודלים ליניאריים למודלים מתקדמים הכוללים גורמים חיצוניים לצד גורמים פנימיים וביניהם מתקיימות השפעות שונות ^(12,20). מבין ההתנהגויות הפרו-סביבתיות מתייחדת הפרדת פסולת בכך שאינה מתומרצת אך בעלת נראות חברתית ויוצרת על הפרט לחץ חברתי וזוכה לתשומת לב תקשורתית. המחקר ההתנהגותי הקשור בהפרדת פסולת, החל לתעד התערבויות התנהגותיות עם ראשיתן של תכניות המיחזור ⁽⁸⁾ והשתכלל ככל שתכניות אלו הפכו נפוצות, ועמן התפתחו אפשרויות הניתוח הסטטיסטי.

מניתוחי-על מקיפים ^(9,21) שסקרו את כל ההתערבויות ההתנהגותיות ב-25 השנים האחרונות נמצאו ארבע קבוצות גורמים המעצבים התנהגות הפרדת אשפה:

א.     גורמים אישיותיים – מערכת הנורמות וערכים המוסריים של הפרט.

ב.     גורמים חברתיים – מערכת החוקים והנורמות החברתיות המהווים לחץ חברתי על הפרט.

 ג.     ידע – ידע אודות סוגיית הפסולת, ואודות ההתנהגות המבוקשת.

ד.  גורמים חיצוניים – גורמים שאינם בשליטת הפרט כמו: זמינות תשתיות, תמריצים כלכליים ומאפיינים סוציו-דמוגרפים.

משפע המחקרים בתחום עולה כי התערבויות המתבססות על אסטרטגיית המשוב החברתי נמצאו כאפקטיביות ביותר מבחינת עיצוב ההתנהגות אך קשות ויקרות ליישום, אולם עם השימוש ההולך וגובר באמצעי תקשורת דיגיטליים, הופכות שימושיות יותר. בשיקולי מהימנות, מוצאים הניתוחים ששיטות מחקר המבוססות על שאלוני הערכה עצמית אינם אמינים ומחקרים המסתמכים על סקרי הרכב פסולת מציגים את התוצאות המהימנות ביותר אך ביצועם דורש משאבים רבים יותר, ועל כן ממעטים להשתמש בהם. מחקר מרכזי בתחום⁽¹⁷⁾, בדק באמצעות מדידת הרכב הפסולת "בזמן אמת" השפעה של התערבויות פשוטות על הפרדת פסולת. המחקר הוכיח שמידע אודות התנהגות השכנים משפיע יותר מידע אישי אודות חשיבות סוגיית המיחזור ואף יותר ממערך הערכים והנורמות האישיות. השדה המחקרי דל גם בהתייחסות לסביבות עירוניות צפופות. מספר מצומצם של מחקרים ^(12,22) וניתוח-על שהתבצע בשנה האחרונה ⁽¹³⁾ מעידים על כך שמשקי בית בבניני מגורים מרובי-דירות מגיבים באופן שונה מאזורים צמודי-קרקע והשפעת גורמים חברתיים מתחזקת ככל שאזורים הנבדקים עירוניים צפופים באופיים.

היחידה המשפחתית צוכרת בישראל כגורם חשוב וכצומת חברתית חשובה להשפעה בין-דורית ⁽¹⁰⁾ על אימוץ התנהגות פרו-סביבתית ומכאן החשיבות בפיתוח כלי הסברה יעילים הפונים ליחידות משפחתיות בסביבה עירונית גם בישראל. למרות שהרשויות מכירות בכך שהירתמות הציבור היא קריטית להצלחתם, המהלכים להפרדה במקור לוקים בחוסר תכנון ארוך-טווח ובמאמץ שמכוון לפעילות חד-פעמית בתקופת ההשקה, ללא פעילות לשימור התנהגות וללא מנגנוני הערכה ומדידה ⁽²⁾.

מטרת המחקר הייתה לקבוע מהי התערבות אפקטיבית עבור משקי הבית בבנייני מגורים מרובי-דירות לאימוץ התנהגות הפרדת פסולת נכונה ויעילה תוך זמן קצר ובאופן שישפיע לטווח זמן ארוך.

שיטות וחומרים

ניסוי שדה שהתקיים בשכונת מרום-נווה ברמת-גן בדק היענות של משקי בית להפרדת פסולת אריזות. הניסוי השתלב כחלק ממהלך עירוני והחל עם הצבת הפחים הכתומים לפסולת אריזות ממויינת. הניסוי השווה 3 התערבויות התנהגותיות המהוות פנייה לתושבים לאמץ הרגלי הפרדת פסולת אריזות: למשקי בית בקבוצת הביקורת הונח עלון מידע בפתח הדירה, לקבוצה השנייה נמסר מידע באמצעות הסברה פרטנית על-ידי נציגי הסברה במשק הבית, ולקבוצה השלישית נוסף להסברה הפרטנית  משוב חברתי בעזרת הודעת SMS.  

ערכות הסברה שחולקו לתושבים כולל שקיות בשני צבעים מסומנות לזיהוי משק הבית

במחקר זה פותחה מתודולוגיה הנותנת מענה לאתגרים הבאים: 

       א.       שיוך שקיות אשפה למשק בית ספציפי בבניין מרובה דירות

       ב.       מעקב אחר התנהגות הפרדה בשני פחים במקביל בעזרת שקיות בצבעים שונים

       ג.       דיגום פסולת תוך שימוש ב"ספירת התנהגויות" כמדד להיענות

       ד.       שקילות פריטים להערכת איכות הפרדה על-פי פרוטוקול תואם להסכם הרשויות עם תאגיד ת.מ.י.ר ^]3[

       ה.       מעקב בציר זמן אחרי ההתנהגות הקבוצתית והפרטנית

        ו.        משוב חברתי קל לישום לרשות מקומית באמצעות הודעת SMS

       ז.       בדיקת משתנים מתערבים בנתוני הרקע של משתתפי המחקר.

אתגרים אלו קיבלו מענה באמצעות ניסוי השדה שהשתלב במהלך עירוני שביצעה עיריית רמת-גן ליישום חוק האריזות, בשיתוף תאגיד ת.מ.י.ר. המחקר התבצע בשמונה בניינים רבי-קומות הכוללים חדר אשפה משותף בכל בניין. בכל אחד משמונת הבניינים מתגוררות 28–48 משפחות, סך הכל כ-300 משקי בית.  משקי הבית נחלקו ל-3 קבוצות מחקר על פי בנייני המגורים, על מנת למנוע העברת אינפורמציה באקראי בין שכנים המתגוררים בסמיכות. לכל אחת מהקבוצות סופק מידע באחת הצורות:

קבוצת הביקורת – משקי הבית בקבוצה זו נחשפו למידע באמצעות ערכת הסברה שכללה הסברים מודפסים, ושתי חבילות של שקיות בשני צבעים כפי שפורט לעיל. הערכה נתלתה על ידית הדלת.

קבוצת "מידע" – בקבוצת משקי בית זו ביקר נציג עירוני בשבוע שקדם להצבת פחי האריזות. תכנית ההסברה כללה כ-15 דקות במהלכן נמסר מידע מפורט על סוגי הפסולת שיש למיין לפח הכתום (פח האריזות, הנאספות ומטופלות על-ידי תאגיד ת.מ.י.ר), ופריטים שאין להשליך לפח זה. בסיום מסירת המידע התבקשו בני הבית להצטרף למחקר, ובמידה והביעו הסכמה התבקשו לענות על שאלון שעסק בנתוני רקע של משק הבית. למשקי הבית נמסרו שני מארזי שקיות אשפה מסומנות במספר מקודד לצורך זיהוי משק הבית ולשמירת אנונימיות. שקיות בצבע ירוק יועדו לפסולת ביתית מעורבת שאינה ממוינת ושקיות כתומות יועדו לאריזות מופרדות. התושבים התבקשו להשליך את השקיות למיכלי האצירה, בהתאם לצבע: שקית אריזות כתומה לפח הכתום ושקית ירוקה לפח ירוק.

קבוצת "משוב" – משקי בית הנמנים על קבוצה זו נחשפו לתכנית הסברה זהה לקבוצת ה"מידע". בנוסף נשלחו למשקי הבית במהלך התקופה משובים חברתיים בעזרת הודעות טקסט. המשוב נועד לייצר לחץ חברתי ולקבע את פעולת הפרדת הפסולת כנורמה חברתית. המשוב החברתי נוסח בצורה אחידה והתייחס לתוצאות הדגימה האחרונה של פסולת הדיירים בבניין. לדוגמה:

"דיירי הבניין שלכם ממיינים פסולת! אנו שמחים לשתף כי בסבב הראשון של דגימות הפסולת  נמצא ש-70% מהאריזות מוינו באופן תקין. זהו הישג מרשים ביחס לבניינים אחרים! אריזות אלו הועברו למתקן מיון למיחזור ובכך נמנעה הטמנתן. כדאי להמשיך ולמיין! לכל הדירות המשתתפות חודש היום מלאי השקיות. במידה ויש בקשה לשקיות נוספות אנא צרו קשר עם מוקד העירוני. בברכה ובתודה, צוות אגף שפ"ע".

במהלך תקופת הניסוי נשלחו שני משובים לקבוצת ה"משוב". הראשון לאחר 3 שבועות והשני לאחר 7 שבועות מתחילת הניסוי.

פניות ושאלות תושבים רוכזו על ידי המוקד העירוני והועברו לצוות המחקר על מנת לצמצם במידת האפשר את התערבות החוקרים.

מיד עם השלמת ההסברה, הוצבו על-ידי העירייה הפחים הכתומים לפסולת אריזות, והמעקב אחרי התנהגות התושבים החל. הניסוי נמשך 20 שבועות, במהלכו התקיימו 4 דגימות שנמשכו 7 ימים רצופים (פסולת של יום שבת נדגמה ביום א') עבור כל משק בית בנפרד על מנת לקבל "תמונת פסולת" שבועית משני סוגי הפחים: הפח הירוק לפסולת מעורבת, והפח הכתום לאריזות. אחת לשבועיים חודש מלאי השקיות לכל המשתתפים. מהלך הניסוי מפורט בטבלה 1.

מכיוון שלא כל הדיירים בבניינים הנבדקים הצטרפו למחקר, הופרדו מידי בוקר שקיות המחקר (המקודדות) מתוך כלל הפסולת והוסעו לתחנת הדגימה. הרכב העירוני שהוקצה למשימה זו לא כלל דחסן, כדי ש"תמונת הפסולת" תישמר עד לדגימה. שקיות האשפה נשקלו ולאחר מכן, מרכיביהן מוינו, נשקלו ונספרו בנפרד. 

ספירת פריטי האריזות הינה מתודולוגיה שלא תוארה במחקרים קודמים. יתרונה של הספירה לעומת שקילה הוא התעלמות ממשקל או נפח פריטי הפסולת ומתן התייחסות זהה לכל פריט אריזה, למשל: שקית שמשקלה כ-10 גרם זהה למיכל מרכך כביסה בנפח 4 ליטר שמשקלו כ 200 גרם. במקביל תועדו  גם הנתונים המשקליים.

טבלה 1. תיאור מהלך הניסוי לפי שבועות

זמן בשבועות	קבוצה 1: בקורת	קבוצה 2: מידע פרטני במשקי בית	קבוצה 3: מידע פרטני ומשוב חברתי
t = 0	•  פריסת פחים כתומים •  מידע באמצעות "תלי דלת" •  חלוקת שקיות מסומנות	•       פריסת פחים כתומים •       מידע באמצעות נציג עירוני •       חלוקת שקיות מסומנות •       מילוי שאלון סוציו-דמוגרפי
t=1	דגימה 1	דגימה 1	דגימה 1
t=3			משוב 1
t=4	דגימה 2	דגימה 2	דגימה 2
t=7			משוב 2
t=10	דגימה 3	דגימה 3	דגימה 3
t=20	דגימה 4	דגימה 4	דגימה 4

תוצאות

בניסוי נטלו חלק פעיל 120 משקי בית: 37 בקבוצת הביקורת, 29 בקבוצת ה"מידע" ו-54 בקבוצת ה"משוב". נספח 1 (באתר כתב העת) מתאר את המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של אוכלוסיית המחקר.

מדד "היענות" לאימוץ התנהגות הפרדת פסולת

המשתנה שמבטא את היענות משקי הבית לאמץ התנהגות הפרדת פסולת הוא אחוז האריזות הממוין מתוך מספר האריזות הכללי המיוצר על ידי משק הבית. מדד זה מסתמך על ההנחה שכל השלכת פריט פסולת היא התנהגות יחידה, במהלכה מתבצעת בחירה של הפרט האם להפריד את פריט אריזה מהפסולת הכללית. מספר האריזות שהופרדו ונמצאו בשקיות הכתומות לעומת מספרן הכולל בשני סוגי השקיות מבטא למעשה "מדרג" התנהגותי. הערך המייצג "היענות"  מחושב על-ידי משוואה 1 (ראו נספח 2 באתר כתב העת). איור   1 מתאר את ההיענות של משקי הבית להפרדה לאורך הניסוי.

לתוצאות אלו נערכו מבחנים סטטיסטיים ונמצא שבכל הדגימות קיים הבדל מובהק (p<0.001) בין קבוצת הביקורת לשתי הקבוצות האחרות שקיבלו מידע מנציג הסברה אולם לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצת ה"משוב" לקבוצת ה"מידע". כמו כן, לא נמצאה מגמה מובהקת של עליה או ירידה לאורך תקופת הניסוי באף אחת מהקבוצות. תוצאות אלו, מצביעות על כך שמתן מידע באמצעות "מגע אנושי", היא התערבות אפקטיבית. הוספת משוב לא יצרה אפקט משמעותי.

מדד "איכות ההפרדה"

המדד השני לאימוץ התנהגות נכונה הוא איכות ההפרדה, שהוגדר כאחוז המשקלי של מרכיבי הפסולת שאינם אריזות (המכונה "זיהום") המצוי בשקיות הכתומות. ככל שמשקלו היחסי של ה"זיהום" גבוה יותר איכות ההפרדה נמוכה יותר.

על פי ההסכם בין הרשויות המקומיות ותאגיד ת.מ.י.ר. ^]3[, היעד של הרשות הוא להגיע לאיכות הפרדה בה המשקל של מרכיבי הפסולת שאינם אריזות, אינו עולה על 20%.

באיור 2 ניתן לראות שבקבוצת הביקורת שיעור "זיהומים" הוא בטווח של 52-69%, כלומר, המאמץ להפריד את האשפה אינו מניב הפרדה איכותית. קבוצות ה"מידע" וקבוצת ה"משוב" הגיעו לאיכות הפרדה בה משקל "הזיהום" המסומן בגרף קרוב ל-20% כבר בשבוע הראשון ואף השתפרו בשבועות הבאים. גם באיכות ההפרדה קיים הבדל מובהק (p<0.001) בין קבוצת הביקורת לשתי הקבוצות האחרות. גם כאן לא  נמצא הבדל מובהק בין קבוצת ה"מידע" לקבוצת ה"משוב" ולא נמצאה מגמה מובהקת של שינוי לאורך תקופת הניסוי.   

בבדיקת משתנים מתערבים לא נמצא קשר בין המאפיינים הסוציו-דמוגרפים של המשתתפים, ובין מדדי ההתנהגות. בבדיקת הקשר בין ההתנהגות ובין מודעות סביבתית קודמת נמצא מתאם בינוני בין הרגלי התנהגות קודמים והפרדת פסולת, אך לא נמצא קשר בין ההתנהגות ובין תפיסה סביבתית חיובית, ידע קודם ותפיסת הנורמה החברתית.

דיון ומסקנות

מהלך להפרדת פסולת דורש מהרשות המקומית משאבים ומאמצים ⁽⁷⁾ המכוונים להביא את התושבים לשינוי התנהגותי מהיר שיימשך פרק זמן ארוך ושיניב תועלות כלכליות. במקרה של הפרדת אריזות שאיפה זו מתורגמת לכך שהתושבים יסיטו כמה שיותר פסולת אריזות מהפח המעורב, שהפסולת המופרדת תכיל כמה שפחות מוצרים שאינם אריזות, ושהציבור יתמיד בהתנהגות המבוקשת. במחקר זה נמצא שההתערבות שמשיגה את התוצאות הטובות ביותר היא הסברה באמצעות נציגי הסברה עירוניים בתוך משק הבית. בשני המשתנים שנבדקו על ציר הזמן ההסברה הפרטנית היא אפקטיבית, ומשתמרת לאורך 20 שבועות.

התוצאות הצמודות של קבוצת ה"מידע" וקבוצת ה"משוב ומידע" אינן מתיישבות עם מחקרים קודמים ^{(11, 14,15,19)} בהם הוכח שמשוב חברתי אפקטיבי יותר ממסירת מידע. הסבר אחד, עשוי להתיישב עם עדויות לכך שאוכלוסיות בעלות רמת השכלה גבוהה מהממוצע (62% לפחות  בעלי השכלה על-תיכונית) נתונות פחות להשפעת לחץ חברתי ⁽⁶⁾. הסבר אחר, אותו אנו מציעים לראשונה במחקר זה הוא שלמאפיינים הפיזיים של אזור המחקר – במקרה זה חדר אשפה משותף – יש השפעה. מחקר חדש מלמד שהגורם החברתי מתחזק ככל שהאוכלוסייה צפופה⁽¹⁸⁾, אולם מציין שלחץ חברתי אינו בהכרח חיצוני. נראה, שכאשר התנהגות השכנים גלוייה מתאפשר לדיירים ללמוד ממראה הפחים על האופן בו התקבל קמפיין ההסברה בבניין. במקרה שההיענות גבוהה, הנורמה החברתית מתקבעת כך שהפרדת פסולת נתפסת כחיובית, ומשפיעה יותר מהודעה שנשלחה על-ידי מקור חיצוני. גם דיירים שהמוטיבציה שלהם נמוכה נוטים להצטרף להתנהגות המתפרשת כהתנהגות נורמטיבית חיובית.

המשוב ידוע בספרות המקצועית גם כ-""nudge, שמשמעותו היא "דחיפה קלה" המעודדת התנהגות מבוקשת, ונתפס כגורם משמעותי בעיצוב התנהגות פרו-סביבתית. "דחיפות קלות" הן תחום מחקרי הקשור בכלכלה התנהגותית ולאחרונה הפך להיות תחום מחקרי ענף. המחקר הנוכחי עשוי להוות בסיס להבנת התנהגות אזרחים באזורים רוויי-בנייה, ואפיון ה"דחיפות" הנדרשות לאוכלוסייה המתגוררת במרחבים עירוניים צפופים. העובדה שלחץ חברתי חיצוני שהופעל על התושבים לא השפיע, וכן העובדה שלא נמצאו הבדלים בין משקי בית בהם ישנם ילדים ונוער שנחשפו לפעילויות הסברה במוסדות חינוך, תנועות נוער ובאירועים עירוניים, מחדדת את הצורך להתמקד בפעילויות הסברה ישירה בתוך משקי הבית באופן מתוכנן ומושכל. חשוב לציין שלאחרונה סומנו משק הבית והמשפחה בישראל כצומת חברתית חשובה להשפעה בין-דורית⁽¹⁰⁾ ויש חשיבות לכלי הסברתי יעיל הפונה ליחידות משפחתיות שיהיה שימושי עבור רשויות עירוניות וצפופות כפי שמתואר במחקר זה. בהמשך המחקר פותח כלי ששיקלל מאפייני התנהגות נוספים כמו התמדה ועקביות, במטרה לקבוע תמהילים שונים לפעילויות הסברה במשקי הבית בהתאם למאפיינים חברתיים ברשות.כלים אלו יסייעו למקבלי החלטות ברשויות להימנע מפעולות שמוסיפות עומס תפעולי אך אינן יעילות ואינן מניבות תועלות.

לקריאת המאמר באתר "אקולוגיה וסביבה"

לצפייה והאזנה בהרצאה מוקלטת על תוכן המאמר

לקריאת המחקר המלא:

הערך הכלכלי של התנהגות הפרדת פסולת במקור.

הורידו את • 2.55MB

לרשימה הביבליוגרפית:

[1] אילון א, גרסל נ, אתר-פלד י, ואחרים. 2007. ניהול הפסולת בישראל: בין פיתוח טכנולוגי לשקיפות ציבורית: גיבוש כלים לשיח הציבורי המלווה יזמות עסקית וחלופות טכנולוגיות לטיפול בפסולת מוצקה. מוסד שמואל נאמן.

[2] משרד מבקר המדינה. 2016. פרוייקט הפרדה במקור של פסולת ביתית ברשויות המקומיות. מתוך: דו"חות על הביקורת בשלטון המקומי.

[3] תמי"ר: הסכם התקשרות הגוף המוכר עם האחראי לפינוי פסולת +נספח י"ג +תיקונים לנספח, אוחזר בתאריך 10.9.2020 אתר ת.מ.י.ר

[4] Ajzen I and  Fishbein M. 1977. Attitude-behavior relations: A theoretical analysis and review of empirical research. Psychological Bulletin 84(5): 888.

[5] Ajzen I and Fishbein M. 1980. Understanding attitudes and predicting social behaviour. Englewood Cliffs (NJ): Prentice Hall. 

[6] Botetzagias I, Dima AF, and  Malesios C. 2015. Extending the theory of planned behavior in the context of recycling: The role of moral norms and of demographic predictors. Resources, conservation and recycling 95: 58-67.

[7] Broitman D, Ayalon O, and Kan I. 2012. One size fits all? An assessment tool for solid waste management at local and national levels. Waste Management 32(10): 1979.

[8] Gamba RJ, and Oskamp S. 1994. Factors influencing community residents' participation in commingled curbside recycling programs. Environment and Behavior 26(5): 587.

[9] Geiger JL, Steg L, van der Werff E, and Ünal AB. 2019. A meta-analysis of factors related to recycling. Journal of environmental psychology 64: 78-97.

[10] Katz-Gerro T, Greenspan I, Handy F, and Vered Y. 2019. Environmental behavior in three countries: The role of intergenerational transmission and domains of socialization. Journal of Environmental Psychology 101343.

[11] Keizer K, and Schultz PW. 2018. Social norms and pro‐environmental behaviour. In: Steg L and de Groot JIM (Eds.). Environmental psychology: An introduction .‏ Chichester (UK): John Wiley & Sons, Ltd.

[12] Kollmuss A, and Agyeman J. 2002. Mind the gap: Why do people act environmentally and what are the barriers to pro-environmental behavior? Environmental Education Research 8(3): 239-260.

[13] Knickmeyer D. 2020. Social factors influencing household waste separation: A literature review on good practices to improve the recycling performance of urban areas. Journal of cleaner production 245: 118605.

[14] Milford AB, Øvrum A, and Helgesen H. 2015. Nudges to increase recycling and reduce waste. Journal of environmental psychology 64: 78-79.

[15] Mintz KK, Henn L, Park J, and Kurman J. 2019. What predicts household waste management behaviors? Culture and type of behavior as moderators. Resources, Conservation and Recycling 145: 11-18.‏

[16] Nigbur D, Lyons E, and Uzzell D. 2010. Attitudes, norms, identity and environmental behavior: Using an expanded theory of planned behaviour to predict participation in a curbside recycling programme. British Journal of Social Psychology 49(2): 259.

[17] Schultz PW. 1999. Changing behavior with normative feedback interventions: A field experiment on curbside recycling. Basic and Applied Social Psychology 21(1): 25.

[18] Siu KWM, and Xiao JX. 201. Quality of life and recycling behaviour in high-rise buildings: A case in Hong Kong. Applied Research Quality Life 11: 1137-1154.

[19] Timlett RE, and Williams ID. 2008. Public participation and recycling performance in England: A comparison of tools for behaviour change. Resources, Conservation and Recycling 52(4): 622.

[20] Tomera AN, Hungerford HR, and Hines JM. 1986. Analysis and synthesis of research on responsible environmental behavior: A meta-analysis. Journal of Environmental Education 18(2): 1.

[21] Varotto A, and Spagnolli A. 2017. Psychological strategies to promote household recycling. A systematic review with meta-analysis of validated field interventions. Journal of Environmental Psychology 51: 168.

[22] Yau Y. 2010. Domestic waste recycling, collective action and economic incentive: The case in Hong Kong. Waste management 30(12): 2440-2447.