מחשבון האקלים של שרשרת הטיפול בפסולת ככלי שימושי לקבלת החלטות

"אקולוגיה וסביבה", כתב עת למדע ומדיניות סביבה, נובמבר 2022.

מה הקשר בין קרחונים נמסים ודובי קוטב נכחדים לבין שקית הזבל שלנו? יעילות פעולות לניהול הטיפול בפסולת נמדדת באמצעות אחוזי מִחזור או צמצום בכמות הפסולת המוטמנת. אולם, עם עליית המודעות למשבר האקלימי המאיים והופך לסוגייה סביבתית מרכזית, נוצר צורך לפתח מדד לבחינה כמותית של ההשפעה הסביבתית המתכלל את כלל הפעולות בשרשרת הטיפול ומתרגם אותן לערכי פליטות של גזי חממה, כמקובל בארגוני הסביבה הבינלאומיים. בשנת 2022 הוצג לראשונה על ידי איגוד ערים דן לתברואה (חירייה) כלי דינמי לחישוב השפעת הפעולות השונות לטיפול בפסולת על פליטות גזי חממה. כלי זה מסייע גם לבקרה והערכה על קבלת החלטות וחיזוי השפעה של פעולות עתידיות.

בור קליטה לפסולת עירונית מעורבת. הפסולת עוברת מספר תחנות. בכולן נוצרים גזי חממה. צילום: ריבה ולדמן

מבוא

כחלק מהתחייבות מדינת ישראל להפחית פליטות גזי חממה, התחייבו גם הרשויות המקומיות, לפעול לצמצום את פליטות גזי החממה. הטיפול בפסולת הינו תחום תפעולי המצוי באחריותן של הרשויות המקומיות, ומהווה מקור משמעותי לפליטות גזי חממה, ועל כן יש חשיבות להכיר את שלבי הטיפול השונים ולמפות את מקורות הפליטות. גזי החממה העקריים שנוצרים בשרשרת הטיפול הם פחמן דו-חמצני שנוצר משריפת דלקים שונים עקב שינוע, מכונות מיון, אנרגיה למפעלי מיחזור ומתאן, שנוצר עקב פירוק פסולת אורגנית שאיה מטופלת כראוי או מוטמנת בקרקע בתנאי מחסור בחמצן.

שרשרת הטיפול בפסולת היא מקור אנתרופוגני (שמקורו בפעילות אנושית) ליצירת גזי חממה. על פי נתוני הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), פליטות של מתאן עקב טיפול בפסולת ובבוצות עומד על 18% מסך הפליטות האנתרופוגניות בעולם⁽⁶⁾, ואילו בישראל, לפי מרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) לשנת 2020 ⁽¹⁾, עולה כי מטמנות פסולת אחראיות ל-77% מפליטות המתאן האנתרופגניות.

גופים בינלאומיים יראו לעיתים נתונים שונים הנוטים למזער את בעיית הפסולת כמו בתרשים שלהלן והמצביע על כך שסקטור הפסולת תורם רק 3.2% מהמקורות מעשה ידי-אדם. חדי העיין יבחינו שהנתון נמוך משמעותית משום שאינו מציג את הפליטות עקב שינוע הפסולת, וצריכת אנרגיה לצורך מיון, ומתעלם גם מכל הפליטות של עולם ייצור מוצרי הצריכה וכריית חומרי הגלם שהיה מצטמצם משמעותית אם הפסולת הייתה זוכה ל"חיים חדשים", או אם היקף צריכת המוצרים על ידי האנושות היה מצטמצם.

מהי תרומת סקטור הטיפול בפסולת להתחממות הגלובלית? אחד המקורות, ראו התייחסות.

בכל מקרה, השפעתו הגדולה של המתאן יחסית לגזי חממה אחרים (השפעה גדולה פי 25-30) מביאה לכך שתרומת הטיפול בפסולת גדולה יותר. לצורך כך מאחדים את המדד לגז החממה הנפוץ ביותר - פחמן דו חמצני, וממירים את יחידות הפליטה של מתאן ליחידות שוות ערך פחמן דו-חמצני (eqCO₂). התוצאות של המיפוי באתר חירייה המטפל ברבע מהפסולת במדינת ישראל מדאיגים בהשוואה לנתונים העולמיים ומדגישים את הפוטנציאל הרב הטמון בשיפור הטיפול בפסולת והטמעת פתרונות הכרוכים בפליטות נמוכות.

איגוד ערים דן לתברואה, המפעיל את פארק המחזור חירייה נקט בשנים מאז סגירת מזבלת חירייה ההיסטורית בשנת 1998 פעולות מגוונות לצמצום פליטות גזי חממה. מחקר בין-לאומי שבוצע בשנת 2018 העריך את התרומה האקלימית של מהלך סגירת מזבלת חירייה ושל פעולות השיקום בעקבותיו במניעה של 60% מהפליטות שהיו נפלטות ללא מהלך זה, ואת תרומת 20 השנים הראשונות לאחר הפסקת הטמנת הפסולת הבלתי מוסדרת בהר הפסולת והקמת פארק המחזור במניעת 6% נוספים הודות לשיטות הטיפול החלופיות ⁽⁸⁾. כמות הפליטות שנמנעה חושבה במחקר זה ביחס לתרחיש בסיס ("עסקים כרגיל") שהתקיים עד שנת 1999, שהתקיימה בו הטמנה לא מוסדרת (100%).

המתודולוגיה של המחקר שלעיל, שלפיה ניתן להגדיר תרחיש ייחוס שמתאר מצב "עסקים כרגיל" ומהווה בסיס למדידת ההשפעה הסביבתית של פעולות הננקטות בהווה, ולמדידת ההשפעה של תרחישים עתידיים בעזרת ערכי פליטות, הביאה את הנהלת האיגוד להמשיך ולפתח שיטות מדידה הבוחנות על בסיס קבוע את ההשפעות הסביבתיות של הפעולות הננקטות במקטע החוץ-עירוני של הטיפול בפסולת. לאור ההתפתחות המואצת של האתר, לאור האסדרה המשתנה, ולאור ההתפתחויות העולמיות בתחום ניהול הפסולת, יש להגדיר תרחיש ייחוס חדש שיהווה תרחיש "עסקים כרגיל", וכן תרחישים עתידיים מעודכנים לחלופות הטיפול הנראות לעין בעשור הקרוב, שיסייעו להמשיך לבחון את ההשפעות הסביבתיות של פעולות הטיפול בפסולת בעזרת מנגנון חישוב פליטות. מנגנוני חישוב פליטות נעשים לאחרונה דרך מקובלת^{(6, 10)} להערכת הפגיעה הסביבתית במגזר הטיפול בפסולת, ומאפשרים קבלת החלטות בראייה הוליסטית של כל שרשרת הטיפול לערכי פליטות הקשורות בטיפול בפסולת, כגון: כמות הפליטות בשינוע פסולת על פי סוגי אמצעי התובלה, ערכי פליטות לפירוק פסולת לפי סוגי ההסדרה במטמנות, פליטות במתקני השבה לפי סוג הטכנולוגיה וכיו"ב.

מומחי הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם מכירים בקושי לחשב ערכים סטנדרטיים של ערכי פליטות עקב השונות הגדולה בין מדינות ואף בין אזורים באותה מדינה הקיימת במגוון טכנולוגיות, אמצעים, רכבים, ותנאים פיזיים-גאוגרפיים. אי לכך, מציע הפאנל מתודולוגיות להתאמה מקומית למדידת פליטות. מדינות, רשויות מקומיות וגופים גדולים האמונים על טיפול בפסולת במקומות שונים בעולם נוהגים לבצע התאמות ועדכונים, ומתחילים להטמיע מנגנוני קבלת החלטות על סמך הערכת התרומה של המהלכים לצמצום פליטות גזי חממה , ולא להסתפק בדיווח על אחוזי מחזור, השבה או צמצום הטמנה ^{(5, 7, 9, 11, 12)}.

"מחשבון" פליטות הפחמן של חירייה פותח על-ידי צוות מחלקת הנדסה באיגוד בשיתוף פעולה עם חברת אקוטריידרס בע"מ, והוא אמצעי עדכני, זמין ופשוט לשימוש, המותאם ספציפית לפעילות פארק המחזור ומסייע לאמוד את הפחתת הפליטות מהפעולות ולתכנן מהלכים עתידיים מופחתי פליטות. זהו הניסיון הראשון בישראל של גוף העוסק הלכה למעשה בטיפול בפסולת ליישם מדידת פליטות ככלי לבחינת הביצועים וקבלת החלטות.

הטיפול בפסולת המיוצרת בגוש דן מתחיל במקטע העירוני באיסוף הפסולת באמצעות רכבי פינוי עירוניים. בשלב הבא הפסולת נקלטת ומטופלת בפארק המחזור חירייה, ומשם היא משונעת לטיפול במתקני קצה. בפארק המיחזור נקלטים שני זרמי פסולת עיקריים המוגדרים "פסולת מעורבת": פסולת ביתית ומסחרית המגיעה באמצעות רכבי דחס ומכולות איסוף, ופסולת גזם ופסולת גושית המגיעות באמצעות כלי רכב ייעודיים. לאחר השקילה, המשאית מנותבת לאחד משלושת מתקני הטיפול:

       א.       תחנת מעבר – הפסולת נפרקת ומשונעת ברכבים גדולים לאחר דחיסה והעמסה למטמנות בדרום הארץ.

       ב.       מפעל מיון לייצור RDF (דלק חלופי לתעשיית המלט) – הפסולת הנפרקת ממוינת למרכיביה ומועברת לטיפול המשך: חומר אורגני מועבר למתקן קומפוסטציה, מתכות מועברות למפעלי מחזור, פסולת יבשה בעלת ערך קלורי גבוה נגרסת במקום ומועברת כתחליף דלק לתעשיית המלט. פסולת שאינה נמנית על אחד מהזרמים האלה מועברת להטמנה (שאריות מיון).

       ג.       מתקן למיון פסולת גזם ופסולת גושית – הפסולת ממוינת ונשלחת לאתרי קצה שונים.

לאחר המיון בבתקני תחנת המעבר בחירייה הפסולת משונעת לאתרי הקצה העיקריים הכוללים: מטמנות בדרום הארץ, מפעלי מחזור, אתרי קומפוסט ומפעל "נשר רמלה" לייצור מלט. שני גזי החממה העיקריים נפלטים בשרשרת הטיפול הם פחמן דו-חמצני, הנוצר בעיקר על-ידי צריכת אנרגיה, ומתאן, הנפלט עקב תהליכי עיכול אנאירובי (אל-אווירני) של פסולת אורגנית, בעיקר במטמנות. לנוכח השפעתו המוגברת של גז המתאן כגז חממה ביחס לפחמן הדו-חמצני, השאיפה היא למנוע מפסולת להגיע להטמנה על-ידי הסטת פסולת לאחר מיון והפרדה לאתרי קצה חלופיים. לחישוב הפליטות נוספו במהלך פיתוח המחשבון גם נתוני הפליטות שנמנעות הודות לחיסכון בכרייה ובייצור חומרי גלם חדשים בשל מחזור פסולת או שימוש בפסולת כמקור אנרגיה.

שיטות

לצורך פיתוח מחשבון הפחמן נקבע כי גבולות המודל יכילו את כל הפעולות המתבצעות החל מקליטת הפסולת באתר חירייה ועד לטיפול הסופי באתר הקצה שהפסולת מגיעה אליו. הפעולות במקטע העירוני, הכוללות בעיקר את האיסוף והפינוי של הפסולת, מאופיינות בשונות גדולה בין הערים והיישובים בשיטות הפינוי, בסוגי כלי הרכב, במספר הפינויים השבועי, באופי התשתיות בשכונות השונות וכיו"ב. לאור כל זאת, הן לא נכללו במחשבון הפליטות בשלב זה.

לאחר הגדרת הגבולות בוצעו: מיפוי התהליכים באתר ומחוצה לו, איסוף נתוני התפעול באתר ומיפוי מקדמי פליטות מהספרות המקצועית. לאחר ביסוס תשתית הנתונים פותחו במחשבון יכולות היישום הבאות:

       א.       חישוב פליטות משוקללות ל-1 טונה פסולת מעורבת הנקלטת באתר חירייה – עבור כל אחד ממתקני הטיפול באתר חירייה משלב הקליטה ועד הטיפול הקצה. החישוב בוצע על סמך נתוני התפעול של 2020. במסגרת זו בוצע מיפוי לכל סוגי טיפול הקצה בתוצרים עם שקלול של מרחק הנסיעה. כך, ניתן לחשב פליטות לפי ארבע קטגוריות: (א) פליטות במהלך הטיפול בתוך אתר חירייה; (ב) פליטות שמקורן בתהליכי שינוע הפסולת לאתרי קצה; (ג) פליטות שמקורן בטיפול הסופי בפסולת; (ד) פליטות נמנעות הודות לצמצום כרייה וייצור חומר גלם חדש. כל המקדמים, דרכי החישוב, ערכי ייחוס והערכים שהתקבלו מצורפים בנספח למאמר זה.

       ב.       הערכת ההשפעה האקלימית והערכת מגמות במונחים של צמצום או עלייה בכמות הפליטות של מהלכים שננקטו לצורך שיפור הטיפול בפסולת הנקלטת באתר חירייה ביחס לתרחיש הייחוס. תרחיש הייחוס שנבחר הוא מצב "עסקים כרגיל" תאורטי שבו כל כמות הפסולת הנקלטת באתר באותו חתך זמן שהוגדר מנותבת ישירות להטמנה ללא מיון. תרחיש זה זהה למציאות שאפיינה את גוש דן ומדינת ישראל בכלל עד לתחילת שנות ה- 2000. כך נבנה "סרגל פליטות" לפסולת, שבו "נקודת האפס" הוא תרחיש 100% הטמנה בו נפלטת כמות מֵרָבית של גזי חממה, ולכן ניתן לכוון לכך שכל מהלך של יכוון לערכים שליליים לעומתו, המבטאים צמצום ערכי פליטות.

       ג.       קבלת החלטות המאפשרת לבחור חלופת טיפול סביבתית עבור טיפול בפסולת. לצורך הדגמה בוצעו מספר סוגי ניתוחים, בהם: ניתוח חלופות טיפול עבור סוג פסולת מסוים ( לפסולת פלסטיק, קרטון, מתכות, ופסולת אורגנית), וניתוח חלופות טכנולוגיות עתידיות לטיפול בפסולת.

השוואה אחת לדוגמה, בוצעה כאשר למחשבון הוזנה כמות פסולת משוערת עתידית כוללת של 500,000 טונות פסולת מעורבת בהרכב התואם את סקר הפסולת הארצי, ונבדקו ההשפעות האקלימיות של שני תמהילי מתקני קצה : חלופה אירופית מתקדמת של עיכול אל-אירובי + השבה לאנרגיה לעומת חלופה המתבססת על טכנולוגיות ירודות או פשוטות של קומפוסטציה + הטמנה.

תוצאות

התוצאות שהתקבלו ומוצגות בטבלה 1 מצביעות על כך שפסולת שאינה ממוינת ונשלחת ישירות מתחנת המעבר להטמנה, פולטת לאורך כל שרשרת הטיפול 1.08 טונות גזי חממה, בעוד שסוגי הפסולת שעוברת מיון ומנותבת לפתרונות קצה אחרים פולטים כמחצית מכמות זו.

ניתוח נוסף שבוצע הוא השוואה בין הפליטות בשלבי הטיפול השונים. בשנת 2020 נקלטו בשלושת המתקנים יחד 1,189,150 טונות פסולת, והטיפול בהם יצר 947,849 טונות פחמן דו-חמצני. קרוב ל-98% מסך הפליטות הללו נוצרו באתרי הקצה של הפסולת, ורק כ-2% מסך הפליטות נובעות מהפעילות במתקני הטיפול בחירייה ומשינוע הפסולת. 

­‑

התוצאות שהתקבלו ומוצגות בטבלה 1 מצביעות על כך שפסולת שאינה ממוינת ונשלחת ישירות מתחנת המעבר להטמנה, פולטת לאורך כל שרשרת הטיפול 1.08 טונות גזי חממה, בעוד שסוגי הפסולת שעוברת מיון ומנותבת לפתרונות קצה אחרים פולטים כמחצית מכמות זו.

ניתוח נוסף שבוצע הוא השוואה בין הפליטות בשלבי הטיפול השוניםהמוצגת באיור 1. בשנת 2020 נקלטו בשלושת המתקנים יחד 1,189,150 טונות פסולת, והטיפול בהם יצר 947,849 טונות פחמן דו-חמצני. קרוב ל-98% מסך הפליטות הללו נוצרו באתרי הקצה של הפסולת, ורק כ-2% מסך הפליטות נובעות מהפעילות במתקני הטיפול בחירייה ומשינוע הפסולת. 

איור 3. התפלגות כמויות הפסולת היוצאת מאתר חירייה לפי אתרי קצה

בניתוח התפלגות הפליטות של אתרי הקצה בלבד המוצג באיור 2, כלומר סכימת הערכים של עמודת מתקני הקצה המוצגים באיור 1 לעומת שאר העמודות, התקבלה אינדיקציה ברורה לכך שבניכוי גורמי התפעול והשינוע, כמות גזי החממה שנפלטה מהפסולת שנשלחה להטמנה ב-2020 היא 90% מסך הפליטות באתרי הקצה, בעוד פתרונות הקצה האחרים, כמו שימוש בפסולת כדלק חלופי, קומפוסטציה ואחרים, הם כ-10%.

מאיורים 2 ו- 3 ניתן ללמוד ששיעור הפסולת המובלת להטמנה מהווה 68% (משקלית) מהפסולת שמשונעת מאתר חירייה לאתרי קצה, אולם, היא מייצרת 90% מסך הפליטות באתרי הקצה, כלומר, כל טונה פסולת מוטמנת מביאה לכמות גזי חממה הגבוהה בממוצע פי ארבעה מטונה פסולת המנותבת לפתרונות האחרים.

ניתוח מניעת הפליטות בסיכום הפעילות לשנת 2020

ניתוח נתוני קליטת הפסולת בשנת 2020 והפעולות שננקטו בשנה זו כדי לטפל בפסולת המוצגים באיור 4, מראה אילו בשנת 2020 100% הפסולת שנקלטה באתר הייתה מועברת ישירות להטמנה ללא מיון כמו בתרחיש הבסיס שהוגדר, היו נפלטות 1.282 מיליון טונות של גזי חממה. אופן הטיפול בפסולת ב-2020 מנע הטמנה של 32% מכמות הפסולת שהועברה לייצור דלק חלופי, קומפוסטציה ומחזור, והביא להיווצרות של רק כ-948,000 טונות של גזי חממה. כלומר, בשרשרת הטיפול בפסולת עצמה נמנעו פליטות של כ-334,000 טונות גזי חממה, כמות זו זהה ל-0.4% מכלל הפליטות במדינת ישראל, ושקולה ל 6% מהפליטות של מגזר הטיפול בפסולת.

כאשר מוסיפים לנתוני הפליטות הקשורים ישירות בטיפול בפסולת גם את הפליטות שנמנעות בזכות החיסכון בכרייה ובייצור של חומרי גלם, העומדות על כ-345,000 טונות, מתקבלת הפחתה כוללת של כ-680,000 טונות שוות ערך לפד"ח.

ניתוח החלופות העתידיות לטיפול בפסולת מעורבת

מחשבון הפחמן סייע לנתח חלופות עתידיות אפשריות עבור פסולת מעורבת שתגיע למערך המיון בתחנת המעבר (כל מה שלא נקלט במפעל ה-RDF). בניתוח המוצג באיור 5, נבחנו השוואות בין מספר פתרונות עתידיים ומספר אפשרויות לשילובי טכנולוגיות במטרה להעריך לאילו סוגי מתקנים כדאי להפנות משאבים לטיפול בשני מרכיבי פסולת העיקריים שמתקבלים אחרי מיון (90%–80 משקלית) ומייצרים את הפליטות המשמעותיות ביותר: חומר אורגני ממוין ושאריות מיון. החישוב בוצע תוך הנחה, שהטיפול בשאר המרכיבים (כמו מוצרי פלסטיק ומתכות) זהה, כלומר, שהם ממוינים ונשלחים למחזור. נמצא שבתרחיש עיכול אל-אווירני לחומר האורגני הממוין והשבה לאנרגיה לשאריות המיון (חלופה 1) נחסכות 677,628 טונות גזי חממה ביחס לתרחיש הבסיס, לעומת 559,015 טונות הנחסכות בתרחיש קומפוסטציה לחומר האורגני והטמנה לשאריות מיון (חלופה 2). שילובים נוספים, כמו קומפוסטציה והשבה לאנרגיה, בוצעו גם הם אולם מפאת המגבלות אינם מוצגים. ניתוח זה הוא דוגמה אחת בלבד להשוואות של מגוון תמהילים של פתרונות עבור פסולת מעורבת שתיקלט במתקן חדש, שנבנה בימים אלה ויקלוט כ-500,000 טונות פסולת מעורבת מדי שנה.

דיון ומסקנות

מחשבון הפחמן נמצא ככלי שימושי, גמיש ופשוט המאפשר למדוד פליטות, וליצור "סרגל" צמצום פליטות המאפשר למקבלי החלטות ברשויות המקומיות ובאיגודי ערים לבחון אסטרטגיות שונות לטיפול בפסולת.

תוצאות של ניתוחים ראשוניים מראים כי רוב פליטות גזי החממה (בעיקר מתאן) נוצרות עקב תהליכי הטמנה, בעוד שחלק קטן של הפליטות נוצרות בפעולות המתבצעות בתוך אתר חירייה ובמהלך שינוע הפסולת.

התוצאות מראות כי 68% מהאשפה (הטמנה) תרמו 90% מהפליטות, ו-32% הנותרים תרמו 10% מהפליטות, ועל כן, רוב המאמצים של איגוד ערים דן צריכים להמשיך להיות מכוונים לצמצום הטמנה. מהתוצאות עולה כי התייחסות מסורתית לצמצום משקלי של כמות פסולת מוטמנת או אחוזי מחזור והשבה מספקת תמונה חלקית בלבד, משום שפסולת מוטמנת פולטת פי ארבעה גזי חממה מחלופות אחרות. אומנם, פעולות לצמצום פליטות משינוע על-ידי הקטנת טווחי הנסיעה, ופעולות נוספות שהאיגוד נקט, כמו התקנת תאים פוטו-וולטאיים על גגות המתקנים באתר והקמת תחנת דלק לתדלוק בגז טבעי, הן פעולות חשובות. ולמרות זאת, הן גורם משני בהשפעתו על פליטת גזי חממה בהשוואה למיון פסולת ולהעברת התוצרים לפתרונות כמו קומפוסטציה, מחזור או ייצור דלק חלופי מפסולת.

ניתוח התרחישים העתידיים המסתמך על מתקנים שאינם זמינים עדיין, מבליט את העובדה שמיון פסולת ללא פתרונות קצה לפסולת ממוינת (בעדיפות לפתרונות מקומיים), לא תפחית את פליטת גזי החממה.

לסיכום, מחשבון הפחמן מאפשר לראשונה לבצע הערכה של השפעה סביבתית בפועל של פעולות הקשורות בטיפול בפסולת, ובכך לצרף ערכי פליטות גזי חממה לתוך מערך השיקולים (נוסף על שיקולים כלכליים וחברתיים) של גופים וארגונים העוסקים בפסולת.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

המאמר עובד ליחידת לימוד וחקר ע"י "בידינו" - מרכז המורים הארצי לחינוך סביבתי ולקיימות קישור כאן

מקורות

1.      המשרד להגנת הסביבה. 2021. מרשם פליטות לסביבה – דו"ח שנתי 2020.

2.      המשרד להגנת הסביבה. 2021. אסטרטגיה למשק פסולת בר-קיימא 2021–2030.

3.      עיריית תל-אביב–יפו. 2020. תכנית פעולה – היערכות לשינויי אקלים תל-אביב–יפו.

4.      רונן א. 2017. עדכון התכנית האסטרטגית לעיר תל-אביב–יפו, תחום סביבה וקיימות.

5.   Bayar Y, Gavriletea MD, Sauer S, and Paun D. 2021. Impact of municipal waste recycling and renewable energy consumption on CO₂ emissions across the European Union (EU) member countries. Sustainability 13(2): 656.

6.   Bogner J, Pipatti R, Hashimoto S, et al. 2008. Mitigation of global greenhouse gas emissions from waste: Conclusions and strategies from the Intergovernmental Panel on Climate Change (IPCC) Fourth Assessment Report. Working Group III (Mitigation). Waste Management and Research 26(1): 11–32.‏https://doi.org/10.1177/0734242X07088433 https://www.ipcc.ch/site/assets/uploads/2018/03/ar4_wg3_full_report-1.pdf

7.   Couth R and Trois C. 2010. Carbon emissions reduction strategies in Africa from improved waste management: A review. Waste Management 30(11): 2336–2346.‏

8.   International Solid Waste Association (ISWA). 2019. Climate benefits due to dumpsite closure: Three case studies.

9.   Marmo L. 2008. EU strategies and policies on soil and waste management to offset greenhouse gas emissions. Waste Management 28(4): 685–689.‏

10.   Towprayoon S, Ishigaki T, Chiemchaiaisri C, et al. 2019. Chapter 3: Solid waste disposal. In: IPCC. Refinement to the 2006 IPCC Guidelines for National Greenhouse Gas Inventories‏.

11.   USEPA. 2020. Advancing sustainable materials management: 2018 Fact sheet assessing trends in materials generation and management in the United States. 

‏USEPA Center for Corporate Climate Leadership. 2022. Emission factors for greenhouse gas inventories.