גם ל"תפוח הגדול" יש קליפות - אתגר הקומפוסט של ניו יורק

העיר ניו-יורק הגדולה בשטחה בארצות הברית ידועה גם כמגוונת ביותר באוכלוסייתה ובשימושים העירוניים. עיר שמסמלת חוויות צריכה המשולבות בחוויות בידור, תרבות וספורט. פעילות עסקית ומסחרית מתקיימת לצד אירועי ספורט ומצעדים. תיאטראות, ופסטיבלים מתרחשים לצד מסכים שמשדרים מבניני העיר את נתוני הבורסה. שלטי ענק המפרסמים מותגים וחנויות מבהירים היטב מהו הכוח המניע את העיר 24/7/365.

אולם, מאחורי אור הזרקורים של תרבות הצריכה והבידור מסתתרת מציאות מורכבת: מיליוני תושבים, תיירים, ויוממים למיניהם שעושים שימוש בתשתית עירונית הנדרשת להתמודד מדי יום עם כמויות עצומות של פסולת. בעיר על חמשת רובעיה: מנהטן, ברוקלין, קווינס, ברונקס וסטייטן-איילנד מתגוררים כ־8.3 מיליון תושבים, והיא חלק ממטרופולין של כ־23 מיליון נפש. רובע מנהטן הינו הרובע העמוס והצפוף ביותר. ברובע זה מצטופפים מעל 29,000  תושבים לקילומטר רבוע, לעומת צפיפות של 31 נפשות (בלבד!) לקילומטר רבוע בכל ארה"ב. מלבד התושבים, משרתת העיר מיליוני מבקרים המגיעים לעיר לצורך פעילות עסקית ועשרות מיליוני תיירים. בשנת 2024 לבדה היגיעו 64 מיליון תיירים לעיר. העיר מאופיינת במערכת תחבורה מסועפת ועמוסה, בבנייה גבוהה ובעושר של מוסדות תרבות, מסחר ותיירות. כל אלה הופכים את ניו-יורק לעיר שאי-אפשר לעצור אותה לרגע, ומטבע הדברים, מייצרת אתגר בכמויות עצומות של פסולת שצריכות להתפנות מתוך הרחובות הצפופים ולהמשיך בשרשרת הטיפול באופן היעיל ביותר, הכלכלי ביותר וסביבתי ביותר שיאפשר את קיומה של עיר שהיא מגה-מטרופולין פעיל ובריא.

מצבורי פסולת בסיום יום עסקים ברחוב אופייני במנהטן

מידי שנה מיוצרות בעיר ניו יורק כ- 14 מיליון טונות פסולת עירונית. כמות גדולה יותר מכל עיר אחרת בעולם. בישראל כולה, לשם השוואה מיוצרת פסולת בכמות העומדת על 6 מיליון טונות אשפה. הפעילות העירונית האינטנסיבית מחייבת את העירייה להתמודד עם אתגר יומיומי כבד. עיריית ניו-יורק, כמו כל עירייה השואפת להיכלל ב"מועדון הערים הבריאות והירוקות" המובילות בעולם, שואפת להטמיע ניהול סביבתי מתקדם ולספק פתרונות מתקדמים לפסולת שיצמצמו את כמות הפסולת שמועברת להטמנה באזורים מרוחקים מהעיר.

מנקודת מבט זו, הבחירה להתמודד עם פסולת אורגנית, אינה עוד משימה סביבתית שולית, אלא אתגר לוגיסטי וחברתי. ערים גדולות באירופה לדוגמה, חיפשו פתרונות לזרם הפסולת האורגני אחרי בשלב מאוחר יותר והקדימו דווקא בניית תשתית של מתקנים ליצירת אנרגיה ושאינם מחייבים שינוי התנהגותי. לפי נתוני עיריית ניו יורק הפסולת האורגנית מהווה 34% מכלל הפסולת העירונית, ומורכבת משני זרמים עיקריים: פסולת גזם הנוצרת בגינות ובפארקים, ופסולת מזון שמקורה בשווקים, מסעדות, חנויות מזון, מלונות, עסקים, מוסדות ציבור, ומשקי בית.

איסוף פסולת מזון משוק איכרים ע"י מתנדבים

במקומות המכונים "נקודות חמות" כמו: קניונים, מלונות, ושווקים, כמויות שאריות המזון הן משמעותיות ומרוכזות בשטח מצומצם, ועל כן מאפשרות איסוף יעיל באמצעות מכולות ייעודיות ושינוע ברכבים ייעודיים למתקני טיפול. לעומת זאת, במסעדות קטנות ובמשקי בית הכמויות מצומצמות ומפוזרות, מה שמחייב איסוף תדיר, תשתיות מתקדמות ומערך לוגיסטי מורכב יותר. כאשר פסולת מזון מגיעה מעשרות משקי בית, עשרות משרדים וכמה עסקי מזון קטנים החולקים את אותו בניין, העירייה נזקקת לשיתוף הפעולה של האזרחים, העובדים ובעלי העסקים. כמובן שהפעולה הנדרשת מן הציבור היא הפרדת פסולת המזון ושאריות אורגניות נוספות באופן שלא תיספג במרכיבי פסולת יבשים. כך נשמר ערכם הקלורי והמיחזורי של מרכיבים פסולת יבשים ובמקביל השאריות האורגניות יכולות להמשיך למתקן ייעודי למיחזור הפסולת האורגנית וייצור קומפוסט או להפקת ביוגז וייצור חשמל. המתקנים המרכזיים לטיפול בזרמי הפסולת האורגניים הם מתקנים ייעודיים באתר פרשקילס (Freshkills) בסמוך למזבלת הענק ההיסטורית בסטייטן איילנד, מתקן Newtown Creek  בקווינס, ומרכז קהילתי באי המושל (Governor Island) שאליו נאספת בעיקר פסולת משווקי איכרים ברחבי העיר. המהלך לטיפול בפסולת העירונית של העיר שהיה כרוך בעליות ומורדות כבר לא נתפס יותר כ"פיילוט" אלא כצעד אסטרטגי הכרחי בניהול הפסולת בעיר.

מיכלי אצירה לפסולת מזון בצמידות למסעדה

מכיוון שמהלך זה מתבסס על רתימת הציבור ואימוץ התנהגות נכונה, משקיעה העירייה מאמצים מרובים על מנת להנגיש כל מידע נדרש. באתר העירייה ניתן למצוא חומרי הסברה מפורטים וברורים בכל השפות האפשריות. כישראלית, צדה את עיניי מודעה מאירת עיניים באותיות עבריות, שלא הייתי מסוגלת להבין משום שהשפה היא יידיש טהורה, מכוונת לתושביה החרדיים של העיר השומרים על השפה הנכחדת ואינם חשופים לשפות אחרות. כמבקרת קבועה בעיר נתקלתי בפחי אשפה המסומנים ככאלה המיועדים לשאריות מזון בסמיכות למסעדות ומעדניות וגם במדרכות העיר לשירות העוברים ושבים. הפחים מצוידים בקוד QR לסריקה ומספקים הסברים ומידע לגבי השירות והפעלת התוכנית. במקביל למערך התפעולי ויישום האכיפה, ממשיכה העירייה לטפח גם מודלים קהילתיים לאיסוף פסולת מזון בגינות הקהילתיות ויצירת קומפוסט לצורך דישון גינות ופארקים. תמיכת העירייה מתבטאת באמצעות אספקת קומפוסטרים ואמצעים נוספים לתקינות תהליכי הקומפוסטציה.

פרסום עירוני מותאם לקהילת דוברי היידיש

איך יתקדם פרוייקט שאפתני זה? אין לדעת, אולם אין ספק בכך שאופייה וסמליותה של העיר ניו יורק גורמות לכך שהצלחת התוכנית להפרדת פסולת המזון, או חלילה, כישלונה ישפיעו על ערים רבות בעולם שילמדו מודל זה.

פח לאיסוף פסולת מזון לטובת עוברים ושבים ברחובתירצו לקרוא עוד על תכנית הקומפוסט הגדולה של ניו יורק?

תירצו לקרוא עוד על תכנית הקומפוסט העירונית של ניו יורק?

1. אתר DSNY (אגף התברואה של ניו-יורק) מפרט הנחיות לתושבים ומוסר מידע על פקוייקט הפרדת הפסולת השאפתני כאן

2. באיזה יום מפנים פסולת אורגנית בכתובת שלי? אוכל לקבל פח חדש? מה לוחות הזמנים בחגים? כל התשובות במוקד העירוני כאן

3. "עידן חדש לחולדות ולעכברושים" - נאום ראש העיר אריק אדמס מצוטט כאן

4. כתבה בחדשות ערוץ ABC על היכנסה של התכנית לתוקף, החששות והביקורת כאן

5. רוצים להעמיק ולהכיר את המחקרים האקדמיים שהקדימו את יישום תכנית הקומפוסט? קיראו אחד מהם כאן

6. אי המושל (Governor Island) הפך בשנים האחרונות לפארק לאומי ולאטרקציה תיירותית שמיישמת עקרונות של תיירות מקיימת וכלכלה מעגלית, כולל ייצור דשן מפסולת הגזם ושאריות מזון שנוצרות באי ובשווקי האיכרים בעיר. איך מייצרים קומפוסט בעזרת מתנדבים רתומים ואיך משתמשים בו בשטחי הפארק? קראו כאן